ניצול לרעה של ייפוי כוח מתמשך

ניצול לרעה של ייפוי כוח מתמשך
כתבה מאת עו"ד קרן לוי

ייפוי כוח מתמשך הנו כלי משפטי לתכנון עתידו של אדם, מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר מעל גיל 18 לקבוע כיצד ועל ידי מי ינוהלו ענייניו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו בשל מחלת זיקנה [דימנציה] או מוגבלות נפשית או שכלית.
הליך ייפויי כוח מתמשך מאפשר לכל אדם לדאוג למצב עתידי שבו יאבד את היכולת לקבל החלטות. אדם כזה יוכל לקבוע מראש בהנחיות מדויקות מי יטפל בענייניו, כיצד ובאילו תחומים.

זהו מנגנון הדומה לצוואה, אך "צוואה בחיים" - לא לאחר מותו של אדם אלא למועד בו תשלל היכולת שלו להבין ולקבל החלטות, כאשר הוא עצמו יהיה בחיים.

השחקנים המרכזיים במגרש ייפוי כוח מתמשך הנם: "הממנה"- האדם המבוגר שעורך את ייפוי הכוח המתמשך ו"מיופה הכוח" – האדם אשר מוסמך מכוח ייפוי הכוח לנהל את ענייניו של הממנה- עניינים אישיים, רפואיים ורכושיים, כולם או מקצתם.

יתרונו העצום של ההליך- שאין צורך בפיקוח של בית המשפט והאפוטרופוס הכללי, כל ההליך יוצא משליטת המדינה ומתבסס על הסכם- בין הממנה לאנשי אמון שלו, מעגל קרוב של משפחה וחברים שהוא סומך עליהם ומפקיד את קבלת ההחלטות בענייניו בידיהם, הם יהיו הזרוע הארוכה שלו לכשיאבד את הכושר להחליט.

אלא שיתרון זה הנו גם חסרונו של ההליך, שכן בהעדר פיקוח של בית המשפט עולה החשש לניצול לרעה של המנגנון בחוסר תום לב מצד אנשים אשר ינסו להשתלט ולרשת את הממנה בעודו בחייו.
מסיבה זאת, המחוקק דאג להכניס לחוק "איזונים ובלמים"- מגבלות אשר מאפשרות לפקח על ביצוע ייפוי הכוח המתמשך לפי רצון הממנה. כגון שרק עו"ד מוסמך שעבר הכשרה מיוחדת יכול לערוך את ייפוי הכוח המתמשך וכן שפעולות משפטיות מסוימות מחויבות באישור בימ"ש, כמו עסקאות במקרקעין ומתן תרומות והלוואות מעל סכום מסוים.

הליך ייפוי כוח מתמשך נמצא בחיתוליו ומספר ייפוי הכוח שהופקדו הנו נמוך יחסית ואף כמעט שאין פסיקה בנושא ייפוי כוח מתמשך.
פסק דין ראשון בנושא ייפוי כוח מתמשך הנו תמ"ש 8182-02-18 -
בפסק הדין הועלה חשד לניצול לרעה של ייפוי כוח מתמשך ונחשף רצונו של המיופה כוח, בנו של הממנה, לרשת את אביו הקשיש בעודו בחיים ולהשתלט על כספו.
פסק הדין דן בעניינו של אדם חולה בן 75 שיש לו 8 ילדים. אדם זה הפקיד ביום 13/12/17 אצל האפוטרופוס הכללי ייפוי כוח מתמשך במסגרתו מינה את בנו הבכור להיות מיופה הכוח שיטפל בכל רכושו.
ביום 18/12/17 כעבור 5 ימים בלבד! - רץ הבן הבכור לאפוטרופוס הכללי והגיש תצהיר המלווה באישור רפואי לפיו אביו איבד את צלילותו וייפוי הכוח נכנס לתוקף. האבא ההמום רץ למשרדי האפוטרופוס הכללי בטענה כי לא הבין על מה חתם וכי הוא מבקש לבטל את ייפוי הכוח. אלא שהתגלה, כי בייפוי הכוח החתים הבן את האב על סעיף כובל אשר לא מאפשר לו לבטל את ייפוי הכוח.
בית המשפט חושף בפסק הדין 2 חולשות בעיתיות של ההליך -הראשונה היא האפשרות להכניס לתוקף את ייפוי הכוח המתמשך על בסיס חוות דעת של רופא כללי. החוק לא דורש הסמכה מיוחדת של הרופא אשר נותן את חוות הדעת. החוק גם אינו מפרט אילו בדיקות על הרופא לערוך כדי לבדוק את כשירות הממנה. השנייה- העדר יכולת של האפוטרופוס הכללי לפקח על הבקשות המוגשות לו, שכן ברגע שמוצגת תעודת רופא המאשרת כי הממנה איבד את צלילותו והבנתו, ייפוי הכוח נכנס לתוקף באופן מיידי.
ובמקרה זה, האפוטרופוס הכללי לא היה ער לנורות אדומות באשר לתקינות ההליך של ייפוי הכוח המתמשך: כגון העובדה שעברו רק 5 ימים בין עריכת ייפוי כוח – מועד שבו הממנה היה בכושר מלא וצלול לבין הכניסה לתוקף של ייפוי הכוח – מועד שבו הממנה היה לא כשיר -לכאורה-. וכן הפער העצום בין חוות הדעת הרפואית למצבו בפועל של הממנה.
בית המשפט הנכבד ביקש מהמחוקק להאיץ ולתקן תקנות לשם הסדרת הפרצות שבחוק וכן הבהיר בפסק דינו, כי תפקידו של האפוטרופוס הכללי אינו תפקיד טכני המסתכם בניהול המאגר של ייפוי הכוח המתמשכים, אלא שיש לו תפקיד מהותי בבחינת "שומר הסף" אשר אמון על בדיקת ייפוי הכוח ותפקידו בין היתר להיות ער לפגמים ולאי תקינות ההליך.
בסופו של דבר נקבע בפסק הדין, כי ייפוי הכוח בטל ומבוטל בשל סיבה טכנית - הבן הבכור כתב "מכתב התפטרות" מתפקידו כמיופה כוח ומשכך ייפוי הכוח פקע.
גם לעורך הדין העורך את ייפוי הכוח יש תפקיד מהותי וחשוב: הוא מחויב לבדוק ולהבין את מארג היחסים המשפחתיים ולוודא שהממנה אינו מצוי תחת השפעה בלתי הוגנת או יחסי טרור ושליטה של המיופה כוח כלפיו, עליו לרדת לעומק כוונותיו ורצונותיו של הממנה, מצבו ויחסיו עם מיופה הכוח וכמובן שעליו להיות ער ל"נורות אדומות" של בידוד הממנה ורצון להשתלט על נכסיו ולרשת אותו בעודו בחייו.
הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

לתאום פגישה וקבלת ייעוץ משפטי בנושא ייפוי כוח מתמשך:
עו"ד קרן לוי 054-6730280